גישור - הדרך הטובה לפתרון
______________________________________________

הגישור הינו תהליך אשר בו המגשרים מאפשרים הדברות בין הצדדים במטרה להביא לפתרון
אשר יהיה מקובל על שניהם ויספק במידת האפשר את צרכיהם בהתאם ליכולתם ומצבם.

בניגוד לשיטות אחרות (כגון בתי-משפט, בוררות) הגישור הינו הליך קצר, זול, ומאפשר לצדדים להגיע לפתרון אשר יתאים לשניהם ואשר לא נכפה עליהם ע"י גורם שלישי כלשהו.

חשוב לציין כי בניגוד לשיטות הכרעה אחרות, הליך הגישור אינו מתמקד בסכסוך שבין הצדדים ובנקודות המחלוקת שביניהם, אלא שם את הדגש על האינטרסים שמאחורי הסכסוך.

ראיה רחבה שכזו מביאה את המגשר לידי מצב בו יכול הוא להציע לצדדים פתרון אשר ימלא אחר האינטרסים החשובים של שני הצדדים וכך לא יוצא אף צד כשידו על התחתונה, אלא דווקא להיפך, שני הצדדים יוצאים כמנצחים, שכן הגשימו את האינטרסים שלהם.

פתרונות שכאלה, מטבע הדברים, מושגים בהסכמת הצדדים ולפיכך כמעט ואינם נתונים לשינוי שכן הצדדים עצמם אינם מרגישים כל צורך לשנות, לחרוג או לסטות מן ההסכם אליו הגיעו.

המסר החברתי המועבר ע"י הגישור, אם בניהול הליכי גישור ואם בלימוד השיטה הינו ההזדמנות של הצדדים לשקם את מערכת היחסים ביניהם ולצאת לדרך חדשה של שיתוף פעולה ביניהם.

פעמים רבות, כאשר הסכסוך מוכרע ע"י בורר או בית-משפט, יוצא אחד הצדדים בהרגשת מפסיד ולפיכך כל אפשרות לשיתוף פעולה עתידי שבין הצדדים, נפסל על אתר. לעומת זאת הליך הגישור שם נר לרגליו את פעילותם העתידית של הצדדים ולפיכך מהווה הוא כלי חשוב ויעיל בכל סכסוך אשר הצדדים בו צריכים, יכולים ומעוניינים לקיים מע' יחסים עתידית.

כמו כן, הליך הגישור מתאים לטיפול בסכסוכים אשר הגיעו זה מכבר למערכת המשפטית ולכאלה אשר הינם אך בראשית דרכם כמו-גם למערכות עבודה ומערכות חברתיות בהן קיים רצון לשיפור התקשורת בין הגורמים השונים ויצירת סביבת עבודה נעימה והרמונית.

הליך הגישור אורך פרק זמן קצר יחסית. בדרך כלל מדובר במס' פגישות בודדות האורכות כמס' שעות כל אחת. היה והסכסוך אינו מתאים להליך הגישור, לאור מאפייניו ועמדות הצדדים, ניתן להבחין בכך, כמעט תמיד, בישיבת הגישור הראשונה ולהמליץ לצדדים על דרכים אחרות.

במהלך כל הליך הגישור למגושרים שליטה וחופש לבחור, ההליך, לאורך כל הדרך, אינו כפוי ומייצג תפיסת עולם של הבנה, הזדהות, ורצון לדו-קיום הרמוני.

במסגרתו של הליך הגישור, מנהלים הצדדים את המשא ומתן ביניהם בשיתוף עם המגשר/ים
.

למגשר ניתן חופש פעולה ובמסגרתו יכול הוא אף להפגש עם הצדדים בנפרד. באם הצדדים מיוצגים, עורכי הדין רשאים להשתתף בהליך, אך תפקידם העיקרי הינו ייעוץ משפטי ללקוחותיהם. יעוץ זה יכול להינתן במהלך ישיבות הגישור או ביניהן.

 במהלך הליך הגישור, מדבר כל צד "בשפתו". הפרוצדורה פשוטה למדי ואין צורך בהכברת מילים ומושגים מתחום המשפט. בדרך זו נוצר חופש לכל צד לבטא עצמו. זאת ועוד, הזכות להפסיק את ההליך בכל שלב ועפ"י רצונם, מאפשרת לצדדים לנהל את המשא ומתן ביניהם בצורה חופשית וללא מורא. בדרך זו נוצרים אותם הסכמים המשרתים את אינטרסי הצדדים כולם ולשביעות רצונם.

בכל הקשור לתוקפו של הסכם הגישור, יצוין כי במידה והסכסוך הועבר לגישור ע"י בית המשפט, יינתן לו תוקף של פסק דין (בכפוף לאישורו של בית המשפט). יחד עם זאת יכולים הצדים להחליט כי הם מעוניינים במתן תוקף של חוזה מחייב להסכמה ביניהם ועל סיום ההליכים בבית המשפט, מבלי שניתן להסכם תוקף של פסק דין.

במידה והליך הגישור נערך לפני הגשת כתבי טענות לבית המשפט, יהיה להסכם תוקף מחייב.

יודגש, על המגשר חלה חובה לשמור בסודיות כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור. במידה ונפגש המגשר עם אחד הצדדים בפגישה נפרדת ונתבקש לשמור את המידע בסוד הוא מנוע למסור אותו לכל צד אחר אלא אם ויתר מוסר המידע על דרישתו. כמו כן, כל שנאמר בהליך הגישור לא ישמש ראיה בבית משפט, במידה והתיק הוחזר לדיון. אף הנחיות סודיות אלה, נועדו  לאפשר לצדדים להתבטא בחופשיות מקסימלית ע"מ שהמגשר יוכל להציע את הפתרונות המתאימים באמת לענות על הסכסוך.

 לסיכומו של עניין, הליך הגישור הינו הליך התופס תאוצה רבה בכל העולם בשנים האחרונות, ולא בכדי. להליך זה יתרונות רבים על דרכי פתרון סכסוכים אחרות, כפי שנסקר לעיל. אף מערכת בתי המשפט ומשרד המשפטים במדינת ישראל רואים את היתרונות הרבים הגלומים בהליך הגישור ומפנים מספר רב מאוד של תיקים הנדונים אצלם למסגרת זו.